שגריר מערכות בע"מ נ' ג'והרי

החלטה

ביום 27.1.13 התקיים בפני דיון בהתנגדות לפיו טען המבקש כי שילם את החוב בתביעה בסך של 973 ₪. לפני מונחת בקשת המבקש לדחיית התביעה, שכן טוען שהמשיבה לא קיימה את הסכמת הצדדים בדיון שהתקיים בפניי.

המשיבה הסכימה לבדוק טענתו זו ובאם תימצא נכונה לסגור את התביעה.

מעיון בכל הבקשות והתגובות עולה כי המשיבה מודה בתגובתה כי קיבלה את הסך של 815 ש"ח ביום 19.7.12 אך לא את הסך המלא של 973 ₪. לכן אין טעם להורות על המצאת דפי חשבון הבנק של המשיבה בשלב זה. בהעדר עמדתה אם היא מוכנה לסגור את התובענה אני מסיקה כי היא מתנגדת לכך. המשיבה טוענת כי ההתראה הראשונה שנשלחה למבקש הייתה על סך של 815 ₪ והשנייה הייתה על סך של 973 ₪. משבחר לשלם את סכום ההתראה הראשונה בלבד טוענת המשיבה כי עליו להשלים את ההפרש בסך 185 ש"ח. לאחר שעיינתי בשתי ההתראות שהוצאו במרווח של כחודש ביניהם אני מסיקה כי ההפרש נובע מהוצאות גביה כפי שפורט בנוסח המכתב, קרי מעצם הוצאת המכתב הראשון.

לצערי, אינני מסכימה עם המשיבה כי יש לדחות את ההתנגדות של המבקש, גם אם הדברים נכונים והתבררו בבדיקה כי המבקש שילם אך ורק סך של 815 ₪ במקום סך של 973 ₪ ואפרט:

תיק ההוצל"פ נפתח ביום 24.9.12 על קרן חוב בסך של 576 ₪. המבקש שילם עוד בטרם פתיחת התביעה ביום 19.7.12 (עשרה ימים לאחר משלוח ההתראה השניה) את הסך של 815 ₪.

הסכום הזה גבוה יותר מסכום התביעה ובשלב התשלום, לפני פתיחתה, למעשה לא עמדה כל קרן חוב לחובתו שכן בשלב זה כבר שילם 239 ₪ בעודף על קרן החוב שכבר אמורה הייתה להימחק ביום 19.7.12 הוא יום התשלום. המשיבה/התובעת לא תבעה דבר מלבד קרן החוב, ולא תבעה בכתב התביעה את הוצאות המכתב. לכן המבקש הוכיח בפניי והמשיבה גם הודתה כי בשלב שלפני הגשת התביעה כבר שילם את כל קרן החוב ועוד בעודף של 239 ₪. בשלב הגשת התביעה למעשה לא עמדה למשיבה כל עילת תביעה שהיא כפי שנתבעה בפועל בכתב התביעה.

המשיבה עשתה דין לעצמה ולמרות שהחוב שולם כחודשיים לפני הגשת התביעה היא הגישה בכל זאת כתב תביעה שכבר שולם במלואו לבית המשפט.

אינני רוצה להתבטא בחריפות כנגד המשיבה, שכן ברור שבעת הגשת התביעה המשיבה לא הביאה בחשבון את העובדה כי המבקש כבר שילם אותה חודשיים קודם לכן. המשיבה לא הגישה את תביעתה בגין ההפרש בסך של 185 ₪ וגם לא תבעה אותו כלל בכתב התביעה אלא תבעה את הקרן בלבד שגם שולם עליה ביתר כאמור לעיל.

המשיבה הייתה עושה חסד עם עצמה לו הייתה מוותרת למבקש על תשלום נוסף זה שלא נתבע בתביעה וסוגרת את התיק.

משהוכח בפני כי כל התביעה שולמה עוד בטרם הגשתה ללשכת ההוצל"פ ואף למעלה מסכומה והסך הנוסף של 185 ₪ כלל לא נתבע במסגרתה אני מקבלת את ההתנגדות שהגיש המבקש וכן קובעת כי כל התביעה שולמה בתשלום הסך של 815 ₪, ומורה על דחיית התביעה וסגירת תיק ההוצל"פ כמבוקש בבקשה.

המשיבה תשלם למבקש את הוצאות הבקשה בסך של 500 ₪. המזכירות תשלח החלטתי זו לב"כ שני הצדדים.

ניתנה היום, ט"ו אדר תשע"ג, 25 פברואר 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: